#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט. א למה בנקבה בזקנה יורד עד שליש ובזכר יותר?	אמר חזקיה אמרי אינשי סבא בביתא פאחא בביתא סבתא בביתא סימא בביתא.	ערכין יט.		רביעי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט. ב האומר משקלי עלי ממה נותן כשפירש וממה כשלא פירש (ומה הדין בכופרי ושמכי ומאי קמ&quot;ל)?	"אם פירש כסף או זהב נותן כמו שפ', ואם אדם חשוב ואומדים אותו לזה אפ' לא פירש, כמעשה באמה של ירמטיא. <p dir=""rtl"">בסתמא שלא פ' יכול לתת כל דבר שנישקל ואפ' בכופרי ואפ' שיש כאלו ששוקלים וכאלו שמודדים. אמר רב פפא במקום ששוקלים בצל אף שאחר המשקל נותן לו עוד שנים שלוש בצילים הוי כדבר הנשקל ויכול לתת כמשקלו.</p>"	ערכין יט.		חמישי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט. ג האומר קומתי עלי, מלא קומתי עלי. עומדי, רוחבו, ישיבתו, עוביו, היקיפו, האם נותן שרביט נכפף או לא?	"לחכמים בין בקומתי בין במלא קומתי נותן שרביט שאינו נכפף ורב יהודה אמר קומתי עלי נותן שרביט שאינו נכפף מלא קומתי עלי נותן שרביט הנכפף וזה כר&quot;ע שמדייק לשנא יתירה. <p dir=""rtl"">עומדי, רוחבו, ישיבתו, עוביו, היקיפו - תיקו (ע&quot;פ פי' תוס' דהספק אם נותן נכפף או לו, וע' רש&quot;י שהספק איזה גודל נותן ע&quot;ש).</p>"	ערכין יט.		חמישי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט: א כיצד מודד כמה משקל ידו או רגלו?	"ר' יהודה אומר מכניס ידו במים ואח&quot;כ מביא יד חמור {וזכר לדבר &quot;אשר בשר חמורים בשרו} שדומה באומד ליד שלו ומכניס עד שיתמלא שכל כמה שאפשר לדיק מדיקים. <p dir=""rtl"">ר' יוסי אומר כיון שבכל מקרא סומך על אומד מספיק לאמוד את היד בלבד.</p>"	ערכין יט:		חמישי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט: ב עד היכן נקרא יד לענין האומר משקל ידי עלי, קידוש ידים, תפילין?	"יד מ דאורייתא זה עד למעלה ולכן מקום תפילין בקיבורת. <p dir=""rtl"">בנדרים הלוך אחר לשון בני אדם ולכן עד האציל (מרפק).</p><p dir=""rtl"">קידוש ידים הלכתא גמירא לה שעד הפרק.</p><p dir=""rtl""></p>"	ערכין יט:		חמישי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יט: ג עד היכן נקרא רגל לענין האומר רגלי עלי, לפטור לעלות לרגל, חליצה. ומדוע?<p dir=""rtl"">[האם יש להוכיח מכאן שעצם איסתוירא יורד עד הארץ ממש?]</p>"	"רגל מ דאורייתא עד הפרק התחתון ולכן בעלי קבין פטורים מראיה, <p dir=""rtl"">בנדרים הלוך אחר לשון בני אדם ולכן עד הארכובה (ברך), </p><p dir=""rtl"">גבי חליצה אפ' מעל הפרק עד הארכובה דכתיב &quot;מעל רגלו&quot;. [רב פפא רצה להוכיח מכאן דאיסתוירא מגיע עד הרגל דאם לא השוק הוי מעל דמעל ורב אשי אמר אפ' מפיר כל דבהדי כרעא ככרעא דמי]</p>"	ערכין יט:		חמישי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט: ד האומר 'דמי ידי עלי' כיצד שמים אותו?	שמין אותו כמה שווה עם יד וכמה בלי. רבא פי' כמו אומד של נזיקין, הקשה הקשה אביי ששם יורד גם על הזילותא שהוא בלי יד לכן פ' כמה שווה עבד שידו מוכתבת לרבו ראשון.	ערכין יט:		חמישי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט: ה בעי רבא אמדוהו אומד של נזקין ואמר דמי עלי, אמר דמי עלי ואמדוהו וחזר ואמר דמי עלי, אמר דמי עלי ולא אמדוהו וחזר ואמר דמי עלי, אמר שני דמי עלי בבת אחת, אמדהו מאליו, מה הם צדדי הספקות?	"באמדוהו אומד של נזקין ואמר דמי עלי הסתפק האם יועיל האומד או ששאני בין אומדן של ג' לשל י'.<p dir=""rtl"">את&quot;ל שיש לחלק, כששניהם אומד של י' מהו האם יש לחשוש שהשביח בינתים. </p><p dir=""rtl"">את&quot;ל שחוששים, כשלא אמדהו הסתפק האם כיון שזה אחר זה צריכים שני אומדים או לא.</p><p dir=""rtl"">את&quot;ל שצריך, כשהם בבת אחת הסתפק האם שני זה כבזה אחר זה. </p><p dir=""rtl"">באמדהו מאליו הסתפק האם צריך כוונה לאומד. ולא נפשט.</p>"	ערכין יט:		חמישי
